באחוזה מבנה מרכזי מרשים ובו 5 סוויטות מעוצבות
הצופות אל הנוף, בריכת שחיה, סאונה, גן גדול וארוחת בוקר מעולה.
הרגע הזה, בו יצאנו מתוך מימי הג’קוזי החמימים, המבעבעים כשמפנייה, כשאנו מתיישבים ליד השולחן הזוגי על המרפסת הרחבה, חושפים את עורנו לרוח הערב הגלילית, בולעים בעינינו את הנוף, הוא רגע בל יישכח. זה היה הרגע שבו הכל התחבר לתחושה אחת פשוטה וכל כך נדירה. אושר.
ואמנם, צרוף שמה של המושבה הוותיקה ראש פינה ביחד עם “אחוזת יוקרה” הוליד אצלי ציפיות רבות. בראש פינה הייתי פעמים רבות בחיי, ובכל פעם התרגשתי מחדש מהאווירה המיוחדת כל כך של המקום. גם הפעם אחרי שפנינו שמאלה מכיוון דרום, תוך שאנו עוקפים את המרכזים המסחריים בכניסה למושבה שהתרבו בשנים האחרונות בקצב מסחרר, הגיע הרגע בו ליבי נפתח.
הנסיעה ברחוב הכפרי עטור העצים הסוככים משני הצדדים, קרצה לנו לעצור לרגע, כדי לטייל קצת ולשטוף את העיניים לפני שאנחנו נוחתים באחוזה ומתמקמים בחדרנו. העפלנו עד קצהו של הרחוב ופסענו בסמטאות מושבת הראשונים (ראש פינה העתיקה אם תרצו), וזו הכניסה אותנו בבת אחת לאווירה הגלילית. מאוחר יותר, מול הנוף שנפתח לעינינו ממרומי מצפה נמרוד, שמשקיף על רכס החרמון, מזרח רמת הגולן וכל ישובי העמק, הגיע הרגע בו מוחי קיבל אישור סופי לתחושה שלה ציפה כל כך – אכן, זוהי חופשה.
אחוזת יסמין שבה התארחנו נמצאת בשכונת הרחבה ד’, שכונה קטנה, שקטה וחדשה יחסית. פעמוני הרוח הגדולים, ופכפוך המים בבריכה הקטנה בכניסה לאחוזה כמו עטרו את השלווה שהציפה אותנו. נועם, שעובד במקום, קיבל אותנו בברכה ובאדיבות וערך לנו סיור מקיף ברחבי האחוזה, שכלל הסברים מפורטים וסבלניים כיצד להשתמש במתקנים המגוונים שהאחוזה מציעה.
חדרי האירוח באחוזה ממוקמים בשלושה מפלסים: שתי סוויטות גדולות בקומה העליונה, שתי סוויטות מעט קטנות יותר בקומה התחתונה, ובקומת הכניסה סוויטה נוספת. סך הכל חמש סוויטות, כולן מאובזרות בג’קוזי, שבחלקן נמצא בתוך הסוויטה ובחלקן הוא במרפסת.
הצבע הלבן שולט בלובי המרכזי והמרשים של האחוזה, הכולל פינת ישיבה נוחה ומרווחת, מעין חלל אירוח, או אם תרצו – סלון. את הצד השני ממלא שולחן אוכל גדול ומאחוריו ממוקם המטבח. בעת שיושבים בלובי ניתן לראות את הבריכה ופינות הישיבה בגן האחוזה שמשתקפים מהחלונות הגדולים. העיצוב הוא, ללא ספק, תולדה של חשיבה על יצירת מרחב פתוח, נוח, יוקרתי אך לא מעיק בפרטים ומפנק.
גם בסוויטה שלנו, סוויטת “מרווה” שנמצאת בקומה מעל למבואה, נמשכה התחושה שהכל סביבנו עוצב, תוכנן ואובזר כך שהשהות תהיה רווית הנאה ופינוק. כשנכנסנו גילינו סוויטה מוארת, מרווחת שפותחת את עצמה אל הנוף. הופתענו מגודל החדר, שבהחלט מתאים לאירוח זוג או משפחה עם עד שלושה ילדים. אפילו המיטה הזוגית הרחבה, אינה ממלאה את החדר ומותירה תחושה שהמרחב הפנימי גדול ורב. כמה נכון, למשל, להוסיף שטיח גם לרצפת פרקט מפנקת, ולו בשל התחושה שיש לכפות הרגליים מקום רך יותר להדס בו.
אהבנו את השילוב של הלבן הדומיננטי של צבע הקירות, המיטה, הכורסה והכיסאות בצד הרהיט העתיק והחום שמצליח להעניק לסוויטה עומק, ולרמוז בנוכחותו האילמת על ההיסטוריה של המקום. חוץ מכורסה נוחה, טלוויזיה שטוחה גדולה, מכונת אספרסו ופינת “פינוקים, גילינו בחדר האמבטיה הנפרד והמוקפד גם אביזר האהוב עלינו במיוחד: מקלחת “גשם” גדולה ומענגת. חשבתי לעצמי שלעיתים סוויטת יוקרה יכולה להיות אכן יוקרתית, אך “קרה” מבחינת אווירה וחסרת נשמה. לא כך היה בסוויטה שלנו ובשאר חלקי האחוזה.
כמובן שלא התאפקנו, ומיהרנו לצאת למרפסת הגדולה, הצמודה לסוויטה, שממנה השתקף נוף מרהיב ועוצר נשימה אל דרום מזרח אצבע הגליל. מרחוק ניבטה אלינו רמת הגולן ובהמשך, סמוך לקו האופק, נצצו מימי הכנרת. במלוא תפארתה, שם גילינו גם את הג’קוזי, ובצייתנות של אורחים ממושמעים סימנו לעצמנו את השעה שבה נמהר לנצל אותה.
מאוחר יותר, כשיצאנו מהסוויטה אל החללים הציבוריים באחוזה, יכולנו להתרשם שוב מהעיצוב הייחודי, שאחראית לו בעלת המקום, לבנה, שמנהלת את המקום ביחד עם בעלה. על הקירות בכל הקומות הוצגו עבודותיה הסרוגות של מרגיט שפטלוביץ, אמנית מוכשרת מכפר ורדים שעבודותיה משכו את עיניי כבר בכניסתי למקום. לבנה סיפרה לנו שהאחוזה מתקשטת כל העת בתערוכה שמתחלפת כל כמה חודשים, בדרך כלל של אומנים גליליים מסקרנים. את העבודות אפשר גם לרכוש במקום.
שעת בין ערביים קרבה, ואנו סיימנו לנוח ויצאנו אל המרפסת. מילאנו את הג’קוזי במים חמימים. המחשבה המקורית שלנו הייתה להיכנס לעת ערב לשחייה לילית בבריכה, אך המים היו מעט קרירים, ונשבה רוח האופיינית לראש פינה בתקופה זו של השנה. לכן חזרנו אל המרפסת ואל הג’קוזי. בשלב זה של הערב כבר נשקף אלינו ירח מלא גדול ושלם, שזרח לאיטו מעל רמת הגולן, ואנו רשמנו לעצמנו לנסות את הבריכה בבוקר בתקווה שמזג האוויר ווחום המים יאפשרו זאת.
האמת? היו לנו ציפיות רבות מהבריכה של אחוזת יסמין. גדולה, קורצת ומרווחת. שמענו כי היא מטופלת ברובה במלחים ולא בכלור, כך שאין בה ריחות או צריבה. אלא שהבוקר הפתיע באווירה סתווית. מי הבריכה לא היו חמים דיים עבורנו, והשמש יצאה רק לפרקים. מכיוון שהיינו במקום גבוה הרוח נשבה, ואת חלום הרחצה בבריכה (אולי שווה לחמם את המים?) החלפנו ברביצה נינוחה באחת מפינות הישיבה שהיו פזורות מסביב לבריכה, אותן קישטו עצי תפוח גדולים נושאי פרי.
בקצה המתחם הציצה לעברנו, בצד הג’קוזי, הסאונה היבשה השוכנת לתלפיות בתוך מבנה בוץ מיוחד. מיהרנו להפעיל אותה, וקפצנו פנימה לספוג מעט מן החום. זוהי סאונה מיוחדת, הממוקמת בתוך מבנה בוץ ייחודי המעוטר בקרמיקה ופסיפס, וכוללת חלונות הפונים לנוף ולאחוזה. קינחנו בג’קוזי רחב הידיים.
בשלב זה הרגשנו כאילו האחוזה, אפופת השקט, שייכת רק לנו. זאת, למרות שהיה איתנו באחוזה עוד זוג תיירים, אלא שמבחינתנו זו הייתה שמועה בלבד משום שנוכחותם לא הורגשה. אני ובן זוגי דווקא התאכזבנו על שלא יצא לנו להתוודע לזוג התיירים, ולהיות שגרירים ישראליים טובים כמו שאנחנו אוהבים.
עם זאת, חלפה מחשבה במוחנו, זוג שמגיע ורוצה ליהנות מפרטיות מוחלטת, יכול להיות מוטרד מנוכחותה של משפחה מורחבת המתארחת באחוזה באותו הזמן. בסופו של דבר החללים המרכזיים: הבריכה, מתקני הסאונה והג’קוזי הגדול שמוצב בגן האחוזה משותפים לכל האורחים. גם החדרים נמצאים במבנה האחוזה,הם לא נפרדים או מפוזרים, וארוחת הבוקר הרי מוגשת מסביב לשולחן אחד, אמנם גדול דיו, אך משותף.
אלא שיותר מאוחר האירה לבנה, בעלת המקום, את עיניי בעניין והסבירה, שכאשר זוג רוצה להגיע בתאריך שבו משפחה עם ילדים כבר הזמינה מקום, הם מודיעים לזוג על כך. במילים אחרות, זוהי מדיניות האחוזה שנועדה להבטיח לכל האורחים חווית נופש מושלמת, ולכן האחוזה מארחת חופשות רומנטיות ושקטות לזוגות בלבד בתאריכים מסוימים, ומשפחות עם ילדים בתאריכים אחרים. הדבר נראה בעיניי מתחשב מאוד כלפיי זוגות, שמעדיפים להימנע מסצנות של משחקי ילדים בבריכה ומקולות זאטוטים המתרוצצים במסדרונות.
ארוחת הבוקר היתה מהטובות יותר שהוגשו לנו. הכינה וגם הגישה לנו אותה אחת מהעובדות באחוזה. ההסבה היתה ליד שולחן האוכל הגדול. כשהתיישבנו היא לקחה מאיתנו הזמנות לחביתות לפי בקשתנו, והכינה אותן בזריזות, כך שהן הוגשו חמות ומעלות ניחוח אל השולחן. לאורך הארוחה ניכר היה הרצון לפנק ככל שאפשר. הוגשו לנו סלטים ומיני מטבלים שנרקחו בעבודת יד, שמן זית איכותי, שקשוקה טרייה והכל בקעריות קטנות ויפות. על סלסלה חיכה לנו מגוון לחמניות נימוחות ולחם שיפון טרי שנאפה על תנור אבן. עוד טעמנו יוגורט עם פירות, נהנינו מפלטת גבינות קשות, לגמנו מיץ תפוזים, קפוצ’ינו/הפוך ותה מעלי נענע טריים. אופס, כמעט ושכחנו את הפנקייקים…
בהחלט ארוחה ששומרת אותך שבע לאורך היום, וטעמה משתמר גם שעות רבות לאחר שנאכלה. אגב, המטבח מציע גם תפריט מיוחד לצמחונים, טבעונים ולרגישים לגלוטן, בהזמנה מראש.
אחרי ארוחת הבוקר הקדשנו מעט זמן לשיטוט בחדרי האחוזה ולהתרשמות מהרצון הכן לפנק את האורחים בכל דרך אפשרית. זה התבטא לא רק בעיצוב הפנים, בגינון, בניקיון וברמת השירות, אלא גם ביכולת של עובדי המקום הידידותיים להעניק לאורחים חוויה מושלמת וכוללת. לא יכולנו שלא להתרשם מכמות הספרים העומדת לרשות האורחים. זו כוללת לא רק ספרי קריאה, אלא גם ספרי עיצוב ואמנות. ישנה גם כמות מכובדת של סרטי די וי די שהונחו בכל מיני פינות ומדפים לשימושנו והנאתנו. במילים אחרות, בהחלט התרשמנו שבאחוזת יסמין מקיימים, ולא רק מבטיחים.
חשוב להוסיף, כי האחוזה ניצבת על גבעה הנשקפת אל כביש 8900 הכביש הישן ראש פינה- צפת. המרחק מהכביש זהה, בערך, למרחק של מלון בוטיק “מצפה הימים”, הממוקם הלאה במעלה הדרך, מאותו הכביש. במילים אחרות הטבע, ההרים, הכינרת ורמת הגולן כוללים גם את נוכחותו של הכביש, לטוב ולרע. עם זאת אציין, כי לי ולבן זוגי נוכחותו של הכביש לא הפריעה.
